תכנון ביקורת: שלבים ועקרונות בסיסיים

תכנון הביקורת הוא תהליךהכנה לאימות מיידי של ישות כלכלית. בשלב זה, המומחה קובע את המאפיינים ואת המאפיינים של העסק של הלקוח, על בסיס שהוא בוחר שיטות ספציפיות וטכניקות לביצוע העבודה.

על המבקר לפנות לכל אחריותשלב התכנון, שכן כל טעות או פגם עושה את כל העבודה נוספת יעילה וחסרת תועלת. בנוסף, כדאי להבין שתוצאת האימות בנסיבות כאלה תהיה מעוותת. החקיקה הנוכחית מסדירה את תכנון הביקורת. הסטנדרטים הפדרליים מחייבים פיתוח אסטרטגיה משותפת ותכנית טקטית מפורטת ליישומה. אבל המסמכים הנורמטיביים מכילים רק כללי כללי לניהול הביקורת, מידע מפורט כל משרד הביקורת מתפתח באופן עצמאי ומתקן המסמכים המרכיבים.

תכנון הביקורת צריך לעקוב אחר העקרונות העיקריים:

• אופטימיות;
• מורכבות;
• המשכיות.

העיקרון הראשון מניח את קיומן של מספר גרסאות של מתודולוגיית הביקורת, אשר מאפשר לך לבחור את הרציונלי ביותר ומתאים לחברה של כל ישות עסקית.

המורכבות פירושה שכל השיטות והשיטות של הביקורת צריכות להיות מכוונות להשגת המטלה העיקרית, ושלבי האימות הם לתקשר זה עם זה.

לפיכך, עקרון ההמשכיותמרמז על ארגון עבודה כזה, שבו כל מבקר של הקבוצה שנוצרה מבצע באופן ברור את המשימה שהוקצתה לו, אשר מבטיח את הפרעה של תהליך האימות.

כאשר מתכננים ביקורת, זה הכרחילהכין מסמכים כאמור כמכתב על ביצוע הביקורת, התקשרות עם המבקר למתן שירותים, הדוחות הכספיים של הישות המשפטית, התכנית האסטרטגית והטקטית. קודם כל, אתה צריך להקשיב ללקוח, לברר מה הוא מצפה מן הביקורת, מה ההיבטים אכפת לו קודם, ולברר אם יש נסיבות משמעותיות, כי עשויה או עשויה להיות השפעה על הביצועים של החברה. לאחר מכן עורך המומחה ביקורת ראשונית של המאזן, על מנת לזהות שיטות מתאימות לבחינה יסודית של התיעוד הפיננסי בעתיד. כלומר, בשלב של איסוף מידע על הישות העסקית מגיע. למבקר יש זכות לראיין את כוח האדם של הלקוח, לברר את המידע ישירות מהראש או לקבל מידע מצד שלישי.

לאחר הערכת המאמץ והמאמץ על מסויםארגון המבקר מחליט על כדאיות שיתוף הפעולה עימו וקובע את העלות הספציפית לשירותו. מידע זה היא מודיעה הישות המשפטית במכתב על הבדיקה. אבל משרד הביקורת יכול להתחיל לעבוד רק לאחר מכתב תגובה, אשר נערך בצורה של הסכמה או בקשה, וחתימה על הסכם דו צדדי.

בשלב אסטרטגי והתוכנית הטקטית מבצעת ביקורת חובה של הדיווח, כמו גם מעריך את מערכת הבקרה הפנימית של הארגון. המומחה על סמך הנתונים המתקבלים קובע את המגבלה המותרת של עיוותים וטעויות, וכן מעריך את רמת הסיכון, כלומר, את האפשרות להנפיק מסקנה כתוצאה סופית שאינה נכונה. למבקר יש זכות להתייעץ עם עמיתים בנושאים ספציפיים או להתייעץ עם מומחים מוכשרים יותר. ובשלב הסופי, סדר ראש משרד הביקורת מאשר קבוצה שתטמיע את תוכניות האימות המפותחות.